דלג לתוכן הראשי

להרים מוצר בשבוע: שיטת העבודה החמה בעמק הסיליקון

מה אם נגיד לכם שארבעה ימים היו מקדמים את המוצר שלכם לאן שהשנה האחרונה קידמה אותו? נכון מעצבן? קחו כמה שניות לקלל, זה בסדר. אחר כך, קחו עוד שתי דקות כדי להצטרף לעתיד. כל מה שאתם צריכים לדעת על דיזיין-ספרינט - השיטה שתחסוך ים של זמן וכסף בדרך למוצר


אם עשיתם פרויקטים בעבר, אתם יודעים לבד: זה מתחיל עם המון מוטיבציה ואמונה. מה זה אמונה, אחי, זה רעיון של מיליון דולר. אתם מגייסים את הצוות הנכון ונכנסים לעבודה, אבל אז - משהו מתחיל לקרטע. הדברים לא עובדים כל כך חלק. מפה לשם מצאת את עצמך בלי פרוייקט, או גרוע יותר, מוצר שאין לו ביקוש. אולי איבדת בדרך את המטרה שלך,  או שפשוט עבר יותר מדי זמן, המתחרים השיגו אותך והשוק השתנה.

אפשר לשקוע משם שנה לתוך פלייליסט אסף אמדורסקי, אבל אפשר גם ללמוד מהטעות ולנסות גישה אחרת. אז מה עושים? בואו ניקח לדוגמה בחור בשם ג'ייק נאפ (Jake Knapp), שעבד לפני די הרבה שנים במייקרוסופט. הוא עבד על פרויקט מגניב, מעין אינציקלופדיה מפלצתית עם מלא וידאו. זה היה אמור להיות מוצר סופר פפולארי, ובכל זאת, רובכם כנראה לא שמעו עליו. למה? כי ב-2001 יצא מוצר קטן וחמוד שקראו לו ויקיפדיה.

עד שמייקרוסופט הבינו מה קורה ויקיפדיה השיגה אותם, והמוצר שלהם כבר לא היה רלוונטי. ג'ייק עזב את מייקרוסופט באכזבה עמוקה, ועבר לעבוד בגוגל. הוא חשב שהדברים יהיו שם הרבה יותר טובים. אממה - אחרי שנה וחצי שהוא עבד על פרויקט, ביטלו לו אותו. זאת לא הייתה התקופה הזוהרת בחייו.

נוכח רצף האכזבות, ג'ייק נאפ פיתח שיטה שמאפשרת בתוך פחות משבוע לייצר פרוטוטייפ למוצר, שנראה אמיתי, ולבדוק אותו על משתמשים. השיטה הזאת נקראת "דיזיין ספרינט" (Design Sprint) - ומטרתה להגיש למשתמשים פרוטוטייפ, דרכו יכולים המשתמשים לשער כיצד ישנה המוצר את המציאות עבורם, אם בכלל. אבל יותר חשוב מזה, שיטת הדיזיין-ספרינט מאפשרת לכל אנשי הצוות להביע את דעתם, ולמנוע את המצב שבו רעיונות נפלאים של אנשים שקטים נשארים על הרצפה במהלך הדיון.

4 העקרונות של הדיזיין ספרינט

העיקרון הראשון של הספרינט הוא "ביחד לבד". אנחנו לא מקיימים דיונים ולא מתכווחים, בשביל זה יש פייסבוק. בספרינט, נרשום על פתק את העמדה שלנו ונחלוק אותה דרך הפתקים. השיטה מכונה גם Note&Vote, והיא מאפשרת קיום דיונים יעילים יותר, ענייניים וקולחים, שלא סוטים מהדרך והמטרה שלשמה התכנסנו.

העקרון השני מדבר על הממשי מול התיאוריטי. זה אומר שעבודה מעשית ומוצר ממשי יקבלו תמיד עדיפות על פני שיחות היפוטיות. בכל אחד מהשלבים של הספירנט מתקבל מוצר, ולאחריו מתקיימת הצבעה שקובעת את הצעד הבא בפיתוחו. ואז המוצר אשכרה מתפתח. אין בחירות חוזרות.

העקרון השלישי אומר שעדיף להתחיל מאשר להיות צודק. צריך להיכנס לראש שאומר: לא כל כך חשוב אם אנחנו צודקים לגמרי במה שאנחנו עושים, אלא לקבל החלטות ולהמשיך הלאה. במבט ראשון, צורת חשיבה כזו עלולה להישמע חסרת אחריות, וגרמה לניקול ראידמן לפתוח בקריירה מוזיקלית, אך צריך לזכור שהדיזיין ספרינט מורכב ממספר שלבים אשר ביניהם שטח תמרון רחב. אם נעשתה טעות בסבב אחד - היא תתוקן בזה שאחריו, ובכל סבב נקפיד לגשת אל היוזרים בהקדם כדי לגלות האם ובמה טעינו, על מנת לתקן להבא. דרך צורת העבודה הזו אנו מאפשרים לעצמנו להיות חדשניים, לטעות באופן נועז וכך להרוויח משהו שאולי היה נמנע מאיתנו בכל דרך אחרת.

לעיקרון הרביעי קוראים: "אל תסמוך על יצירתיות". משפט מוזר, בעיקר למנהלי מוצר ולמעצבי UX/UI, אבל תתנו לנו פסקה להסביר. העיקרון הזה לא אומר שאין צורך ביצירתיות! אלא שהיא נובעת באופן טבעי ממבנה הספרינט, שכן כולנו נעשים יצירתיים יותר בהיעדר זמן ומשאבים. לכן, אין צורך להתמהמה ולחפש את היצירתיות בכוח. לפעמים הפתרון האולטימטיבי נמצא לנו מול העיניים, ונפסיד אם נוותר עליו מראש מתוך התבחבשות פנימית מיותרת.



הצוות

צוות אידאלי כולל בין חמישה לשבעה אנשים בחדר, שמגיעים ממחלקות שונות: מישהו מפרודאקט, מישהו מסיילס, מישהו ממרקטינג, מישהו מ-R&D וכן הלאה. אל תשכחו שהספרינט נמשך שבוע שלם, לכן כל המשתתפים בספרינט צריכים לשריין לעצמם שבוע  ביומן.

החלל

אנחנו צריכים חלל וזמן מוגדרים בחברה שהם נטולי הפרעות. בלי טלפונים, בלי התפרצות פנימה של הקולגה הלבבי אך רועם שאוהב להכריז "יש אוכל". הספרינט לוקח זמן ומשאבים, אבל הוא רק ארבעה ימים.

חלוקת הימים

ביום הראשון כולם נכנסים לחדר ומגדירים מה הוא האתגר הכי גדול העומד לפנינו. הגדרת האתגר היא חלק מהותי - ללא איבחון הבעיה, לא נגיע לפיתרון. ובאמת, את החצי יום השני של היום הראשון אנחנו מקדישים כדי לייצר כמה שיותר פתרונות, במטרה לבחור לבסוף את הפיתרון הטוב ביותר.

ביום השני אנחנו קמים בבוקר וחוזרים לאותו חדר, שנראה כמו גלריה. על הקירות ייתלו פתרונות שיצרו כל אחד מהשותפים לספרינט. אנחנו מסתובבים בחדר, כמו אילוסטרציית התלבטות של המומחים ב"חתונה ממבט ראשון", מתסכלים על הפתרונות המוצעים ומצביעים עליהם. לבסוף אנחנו מחליטים מהו הפתרון שאותו נרצה לבנות, לפעמים ניצור שילוב בין שניים נבחרים - אבל את ההחלטה יקח מקבל ההחלטות. את חצי היום השני של היום השני, נקדיש לתכנון הפרוטוטייפ. בשלב הזה נחליט מה נביא אל המשתמשים ואיך יראו המסכים או התהליכים שיוצגו להם.

היום השלישי מוקדש כל כולו ליצור הפרוטוטייפ. כל המעצבים עובדים ביחד לייצר אחד שנראה לגמרי אמיתי.

ביום הרביעי יוגש הפרוטוטייפ לחמישה משתמשים אמתיים. נקיים עם כל אחד מהם ראיון עומק של 45 דקות, וכך נבדוק האם המוצר שלנו מתאים לשוק, והאם באמת המשתמשים רוצים אותו.

מכאן, יש לאסוף את הנתונים, להסיק מסקנות - ומזל טוב. סיימתם את התהליך! בתוך ארבעה ימים - הגדרנו אתגר, הצענו שלל פתרונות, בחרנו אחד מהם, הפכנו אותו לפרוטוטייפ ובדקנו אותו מול משתמשים אמתיים בשוק. רשאים לנעוץ אצבע וירטואלית בעין של אנשי "תהליכים לוקחים זמן".

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ניהול דיון – האומנות של להשתיק אנשים כדי שישמעו אותם

להנחות דיזיין ספרינט, פגישה, או סדנה זו משימה קשה. אתם צריכים גם לשלוט במתרחש וגם ולהשיג מטרות. אתם צריכים לשמור על אנרגיות גבוהות בחדר ולהישאר מרוכזים לאורך כל התהליך. בשביל להשיג את האיזון בין אנרגיות חיוביות וריכוז גבוה, תצטרכו ללמוד איך להיראות בעלי סמכות וביטחון עצמי ובו זמנית גם נינוחים ואמינים.

למה בריינסטורמינג (סיעור מוחין) הוא בזבוז זמן למנהלי מוצר, ומה אפשר לעשות

״בואו נעשה בריינסטורמינג״ הוא אחד מהמשפטים הפחות אהובים עליי. איכשהו, כשמכריזים על זה, אני יודע שאני נכנס לעוד פגישה של שטויות אינסופיות שמסתכמות בסוף... בעוד בריינסטורם. 
אבל אתם לא צריכים לסמוך רק עלי. מחקרים רבים מוכיחים את זה. למשל, בשנת 2010 באוניברסיטת סירקיוז ערכו מחקר על-800 צוותים שנקרא ״אובדן יעילות בקבוצות בריינסטורמינג: אינטרגרציה מטא-אנליטית.״ Productivity Loss in Brainstorming Groups) A Meta-Analytic Integration). התוצאות של המחקר הראו כי הועלו יותר רעיונות מקוריים כשמשתתפי המחקר עבדו לבד ולא דיברו אחד עם השני. המחקר גם הסיק כי לבריינסטורמינג יש השפעה שלילית על יעילות, בעיקר בצוותים גדולים. 
במאמר של Harvard Business Review, ״הסיבה שבריינסטורמינג קבוצתי הוא בזבוז זמן״, מציג תומאס צ׳אמורו-פרמוזיק מספר סיבות: 
בטלה חברתית: אנשים נוטים להתאמץ פחות כשהם עובדים בקבוצות בהשוואה לעבודה לבד. 
חרדה חברתית: אנשים חוששים כיצד אחרים יקבלו את הרעיונות שלהם, דבר המשפיע באופן שלילי על הביצועים שלהם ויכולתם להגות רעיונות יצירתיים. 
רגרסיה לממוצע: כאשר אנשים עם יכולות שונות עובדים יחד, ישנ…

למה לטרוח לעשות בדיקת משתמשים?

מבחן המשתמשים הוא דרך מצוינת לקבל טעימה מהיום בו המוצר שלכם יהיה בשוק, ולראות איך לקוחות אמתיים מגיבים אליו. מומלץ לערוך 5 ראיונות, אחד בשעה, שיעזרו לכם לחזות מראש איך הרעיון, הקונספט או המוצר שלכם יתקבלו בשוק אליו אתם מכוונים. למרות שזו לא התלבטות קשה אם לערוך מבחן משתמשים, בדיזיין ספרינט מוקדש יום שלם למבחני משתמשים וניתוח משובים.